כאמור לעיל, כלים נאים יש להעלותם לסוכה. אולם בגמרא (סוכה כט.) אמר רבא, שכלי שתיה מכניסם לסוכה (ואפילו לאחר השתיה משאירם שם, כיון שאינם מאוסים. ועוד, שאין קבע לשתיה. משנ”ב סימן תרלט ס”ק ג). אך כלי האכילה צריכים להיות מחוץ לסוכה. ובפירוש כלי אכילה נחלקו הראשונים. שרש”י (שם ד”ה ‘מאני מיכלא’) פירש דהיינו קערות שאוכלים בהם, שלאחר האכילה צריך להוציאם מחוץ לסוכה (וטעמו משום שהם מאוסים ויש בזה משום ביזוי לסוכה, ע”ש בד”ה ‘במטללתא’). אולם התוספות (שם ד”ה ‘מנא דמיכלא’) הביאו בשם בה”ג שכלי אכילה היינו כגון סירים וכדו’ שאסור להכניסם לסוכה. והטעם משום דכעין תדורו בעינן, ואלו אין רגילים להיות בבית דירה אלא במטבח. ע”ש. ולשיטתם, נראה שמותר להשאיר הקערות אחר האכילה בסוכה, שאין בזה חסרון דכעין תדורו, שהרי כל השנה לא מקפידים לפנות הצלחות מיד לאחר האכילה (ולשיטת רש”י, אפשר שמודה לתוספות לאסור גם הכנסת הסירים קודם האכילה, אלא שבא להוסיף שאסור להשאיר גם הקערות לאחר האכילה משום ביזוי. עיין מש”כ בזה בשער הציון סימן תרל”ט אות י’, ובשו”ת תפל”מ ח”ב סימן מא אות א). אמנם, במגיד משנה (פ”ו מהלכות סוכה ה”ה) מבואר שלדעת הרמב”ם דין הקדרות והקערות שווה, שקודם אכילה מותר להכניסם, ואחר אכילה צריך להוציאם. ע”ש. ויוצא, שלשיטת התוספות הנ”ל אסור להכניס הסירים לסוכה. אך לשיטת הרמב”ם, מותר, רק שצריך להוציאם לאחר האכילה. ואילו לגבי הקערות, לשיטת התוספות אין צריך להוציאם אף לאחר האכילה, ולשיטת רש”י והרמב”ם צריך להוציאם לאחר האכילה. ולענין מעשה, בש”ע (סימן תרלט ס”א) כתב שהקדרות והקערות חוץ לסוכה. ע”כ. ומבואר שלגבי קערות, יש להוציאם לאחר האכילה. אלא שלגבי הקדרות נחלקו האחרונים אם יש להוציאם דוקא לאחר האכילה (כדעת הרמב”ם), או”ד אין להכניסם מעיקרא לסוכה (כדעת התוספות). ולענין מעשה, עיין להמשנ”ב (שם ס”ק ה) שהביא שהעולם נוהגים להיזהר שלא להכניס הסירים לסוכה אף קודם האכילה. והיינו שחוששים לשיטת תוספות הנ”ל לחומרא. אלא שכתב, שאם אין לו כלי וצריך לאכול מן הסיר עצמו, מותר להכניסו. וכ”פ בחז”ע (עמוד קכח), שאין להביא הסירים לתוך הסוכה כדי לערות מהם התבשיל, ואף אם יש נשים שנהגו בזה, בטלה דעתן, כי אין זה דרך ארץ, ואין לעשות כן בסוכה. אלא שקערה גדולה שמגישים בה עופות או אורז וכדו’, וכל אחד מהמסובים לוקח ממנה לצלחת שלו, מותר להכניסה לסוכה, שדרך לעשות כן גם בפני אורחים מכובדים. אולם, עיין בשו”ת תפילה למשה (ח”ב סימן מא) שכתב שהנוהגים להכניס סירים לסוכה ומערים מהם התבשיל לקערות, יש להם על מה שיסמוכו. והמחמירים שלא להכניס הסירים לסוכה כלל, תע”ב. ע”ש. ודע, שאף שצריך להוציא הקערות מן הסוכה לאחר האכילה, מ”מ בדיעבד, מי שלא הוציאם, אין הסוכה נפסלה בשל כך. וכן אם עשה בסוכה תשמיש בזוי, אינה נפסלת בשביל כך (משנ”ב ס”ק ו). אמנם, בשעה שהקערות בתוך הסוכה (לאחר האכילה) י”א שהסוכה פסולה בשל כך מדרבנן, ואין לברך עליה ברכת ‘לישב בסוכה’. וע”כ יש להיזהר שתיכף אחר האכילה יוציא את הכלים שהם מלוכלכים (עיין בשער הציון אות יג. ובכה”ח אות טז. ובחז”ע עמוד קכט בהערה).