מצוות ישיבה בסוכה

מלבד עצם בניית הסוכה ישנה מצווה שידור אדם בסוכה בשבעת ימי החג כדרך שהוא דר בביתו, ואמרו חכמים (סוכה כח, ב): "תֵּשְׁבוּ – כעין תדורו". כלומר, כדרך שאדם רגיל לדור כל השנה בביתו, כך הוא צריך לדור בסוכה עם מיטתו ומצעיו וכלי תשמישו, ומה שאין רגילים לעשות בבית, אין צריך לעשות בסוכה (שו"ע תרלט, א-ב).

 

הישיבה בסוכה כוללת את החובה לאכול בסוכה, לישון בסוכה, ולשהות בסוכה באופן כללי.

אכילה בסוכה: האוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת מיני דגן, כגון אטריות, חייב בסוכה, ויברך 'לישב בסוכה'. ואם אינו קובע סעודה עליו, כל שאוכל יותר מכביצה – חייב בסוכה, אבל לא יברך 'לישב בסוכה', ובפחות מכן – פטור מן הסוכה. מים, וכן קפה ותה או חלב – אין חיוב בסוכה, אך יש בכך מצווה.

אך יש לדעת, שאם התחיל באכילת קבע, כל מה שיאכל בתוך אותה הסעודה, ואף אם ישתה כוס מים – כולן נכללות תחת סעודה זו, וחובה לאכול ולשתות בסוכה.

 

שינה בסוכה: בשונה מאכילה שישנן אכילות שמחוייבות בסוכה, וישנן שפטורות מן הסוכה, השינה אינה כן – אלא כל שינה, ואף שינת עראי – מחוייבת בסוכה. בפוסקים הסבירו את הטעם להבדל זה, שבאכילה מועטת אין כל כך חשיבות כי אדם יכול להשאר עדיין רעב, אך שינה, אפילו מועטת, מועילה לאדם להיות ערני וצלול יותר.

אולם אם הוא מצטער, כגון שהוא איסנטיס ובנקל יבוא לידי הצטננות, פטור הוא מן הסוכה.

 

שהיה בסוכה באופן כללי: כל עסקיו וענייניו של האדם יעשה אותם בסוכה, וכל לימודיו ילמד בסוכה (למעט לימודים שבסוכה יהיה לו פחות יישוב הדעת, שאז עדיף שילמד בביתו). לדברי השל"ה הקדוש (וכך פסק גם בילקוט יוסף) אין לשחק משחקים בסוכה, משום הקדושה הגדולה שיש בה. אולם בפניני הלכה כתב, שלהלכה ודאי שמותר ואף מצווה יש בכך, כי על ידי כך מקיימים את מצוות ישיבה בסוכה.

 

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה