דין שומרים, שוטרים וחיילים לענין מצות סוכה
כתב בש"ע (סימן תרמ ס"ט) ששומרי העיר ביום, פטורים מן הסוכה ביום וחייבים בלילה. והשומרים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום. והיינו משום שצריכים ללכת ולסבוב סביב העיר שלא יבואו גנבים וכדו', ולכך אינם יכולים לקבוע סוכה במקום מסויים (משנ"ב ס"ק ט). ועפ"ז כתב בחז"ע (עמוד קצו) שאנשי משטרה המופקדים על בטחון תושבי העיר ושמירתם, וכן חיילים העוסקים בשמירה ביום ובלילה, או היוצאים למארבים, פטורים מן הסוכה ביום ובלילה. והדר בסביבה חילונית וחושש שאם יעשה סוכתו קבע באכילה ושינה, יפרצו גנבים לביתו, כי ידעו שיש לו מקום קבוע שישן שם, פטור משינה בסוכה. ודמי למש"כ בש"ע (שם ס"י) ששומרי גינות ופרדסים פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה, שאם יעשה השומר סוכה, ידע הגנב שיש לשומר מקום קבוע ויבוא ויגנוב ממקום אחר (פס"ת סימן תרמ אות יג. חז"ע שם). וכן מי שעושה סוכה במקום שאינו בטוח לישון בו, כגון שמתיירא מפני לסטים וכדו' שיזיקוהו בגופו, פטור משינה בסוכה זו (עיין ברמ"א סימן תרמ ס"ד). ודעת הרמ"א (שם) שהעושה סוכתו במקום שאינה ראויה לשינה כגון במקום שמצויים לסטים כנ"ל, אינו יוצא בה יד"ח אף לענין אכילה. אולם, עיין במשנ"ב (שם ס"ק כ) שהביא בשם תשובת החכם צבי (סימן צד) שחולק על הרמ"א וס"ל דאף שלכתחילה אין לעשות הסוכה במקום שאינו ראוי לשינה, מ"מ אם עשאה שם (או בשעת הדחק שאינו יכול לעשות סוכה בענין אחר), יוצא בה יד"ח לענין אכילה, שלענין אכילה אינו נחשב כמצטער. ע"ש. ובחז"ע (עמוד קצז בהערה) כתב שהמיקל כהחכם צבי י"ל על שיסמוך. ומ"מ אם אפשר לעשות הסוכה במקום בטוח בודאי שטוב יותר. ע"ש. ומי שצריך לישון לבד בסוכה, אין לחוש בזה לסכנה, ששומר מצוה לא ידע דבר רע (הגר"א במעשה רב סימן ריד, הובא בחז"ע עמוד קצד בהערה). ומ"מ במקום דשכיח היזקא כנ"ל, אין לסמוך על הנס (פס"ת סימן תרלט אות ה).

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה