מי צריך לשבת בסוכה

מצוות הסוכה היא מצווה יקרה מאד, וכפי שאמר הגאון מוילנא שישנן שתי מצוות בלבד שהאדם מקיים עם כל גופו: מצוות יישוב ארץ ישראל, ומצוות ישיבה בסוכה. ובכל רגע ורגע שאדם נמצא בה הוא מקיים מצוות עשה מן התורה.

ובכן, השאלה הנשאלת היא – מי חייב במצוות הסוכה?

כדי לענות על שאלה זו צריך להגדיר את המצווה ולשייך אותה לקבוצת מצוות, ובהיות שהיא מצווה הבאה מזמן לזמן, דהיינו שבע ימים בשנה, היא נכללת בקטגוריית מצוות עשה שהזמן גרמא, שהכלל הוא שאנשים חייבים ונשים פטורות.

כמו כן, ככל שאר מצוות עשה אין האדם מתחייב במצווה מדאורייתא אלא רק לאחר שהגיע לגיל מצוות. אולם מדרבנן, יש לחנך את הילד החל מגיל חינוך לשבת בסוכה ולאכול בה.

 

דין נוסף בהלכות סוכה שמשפיע על החיוב בסוכה, הוא "מצטער פטור מן הסוכה". דהיינו אם יש צער לאדם בקיום המצווה – הוא פטור מן הסוכה.

אך כמובן שלא כל הפרעה קטנה שיש לאדם תפטור אותו מן הסוכה, ולכן יש להבין מהו אותו "צער" עליו דיברו חז"ל שפוטר את האדם מן הסוכה.

ולהלן קיצור ההלכות (על פי ה'ילקוט יוסף') של דין 'מצטער פטור מן הסוכה':

-        אם היה יושב ואוכל בסוכה, וירדו גשמים – פטור מן הסוכה, ורשאי להכנס לביתו ולסיים את סעודתו. אך דווקא אם ירדו טיפות גשמים לתוך הסוכה כשיעור שאילו היו נופלים לתוך תבשיל – ייפסל לאכילה, ואפילו היה תבשיל של פול שבנקל מתקלקל. ואפילו אין לפניו תבשיל שמתקלקל – רשאי לצאת מן הסוכה.

-        מי שאינו בקי בשיעור הנ"ל, ישער שאם היו יורדים גשמים בביתו אם היה יוצא – יצא גם כן מן הסוכה. ויש מי שכתב שיש לשער אם היה אוכל בביתו בחדר אחד ומצטער ועובר לחדר אחר ומעביר לשם מטה כסא ושלחן – כך בסוכה. אולם אין הדין כן, וכל שיוצא מן החדר הקבוע לאכילה לחדר אחר, להעתיק עצמו באמצע האוכל לחדר אחר להמשיך סעודתו, שאם הם טפות קלות, לא יטריח עצמו לקום באמצע סעודתו מחדר האוכל להמשיך לאכול בחדר אחר. ואם הם טפות מרובות – עובר לחדר אחר, כך גם לגבי הסוכה.

-        יש אומרים, דמה שאמרו שאם ירדו גשמים בסוכה שאינו מותר לפנות אלא משתסרח המקפה, כדי שלא יראה כמבעט בסוכתו, הוא דוקא כשהתחיל לאכול בסוכה וירדו אחר כך גשמים, אבל אם לא התחיל להכנס לסוכה, כל שיש לו צער מחמת גשמים פטור. וקשה לסמוך על סברא זו, ומכל מקום אפילו לסברא זו אם לא הגיעו הגשמים לכלל משתסרח המקפה, אבל יש לו קצת צער מן הגשמים, כשיחמיר לאכול בסוכה לא יברך לישב בסוכה, דספק ברכות להקל. ולכן אם עדיין לא היה אוכל בסוכה, וראה גשמים באים ושמים מתקדרים בעבים, אוכל חוץ לסוכה, ואין מטריחים אותו לעלות לסוכה עד שיגמור סעודתו.

 

לעיון בדין זה עיין עוד בספר ילקוט יוסף; פניני הלכה; מקראי קודש שהאריכו בדין זה לבארו היטב.

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה