דין מעמיד בדבר המקבל טומאה
נחלקו הראשונים האם מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. שלדעת הרמב"ן (במלחמות, מסכת סוכה דף י. בדפי הרי"ף) והר"ן (שם) אסור מדרבנן להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, משום גזירה שמא יבואו לסכך בו. ואילו דעת הרא"ש (פרק ב דסוכה סימן א) והתרומת הדשן (סימן צא) שמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ולהלכה פסק מרן בש"ע (סימן תרל סעיך יג) שהסומך סוכתו על כרעי המיטה, והכרעיים הם המחיצות, אם יש גובה י' טפחים מהמיטה לסכך, הסוכה כשרה. ע"כ. ומבואר, שלדעת מרן הסוכה כשרה גם כשמניח הסכך על כרעי המיטה אף שהם מקבלים טומאה. אולם האחרונים נחלקו בדין זה אם הוא לכתחילה או שהסוכה כשרה בדיעבד (מחמת שנתעוררו בקושיא בדברי מרן מסימן תרכט סעיף ז. ואכמ"ל). שלדעת המג"א (סימן תרכט ס"ק ט) לכתחילה אין להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, ורק בדיעבד כשכבר העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה הסוכה כשרה. וכ"פ בש"ע הרב (שם סעיפים יא-יג) והח"א (כלל קמו אות ל) והמשנ"ב (שם ס"ק כב) והכה"ח (סימן תרל אות פה). וכ"ה בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן סה). אולם, דעת מהרח"פ בשו"ת לב חיים (ח"ב סוס"י רי) והערוה"ש (סימן תרכט סעיף ט) שאפילו לכתחילה מותר מהעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ולעניין הלכה, עיין בשו"ת יביע אומר (ח"י סימן נה ח"ב אות לח) שכתב שכיון שהמחלוקת היא בדין דרבנן, יש לסמוך להקל אפילו לכתחילה להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ומ"מ בחזון עובדיה (עמוד מד) כתב שטוב לחוש לדברי הרמב"ן והר"ן ולא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. [ועיין עוד בשו"ת תפילה למשה (ח"ב סימן לו), שיש לו שיטה אחרת בדין מעמיד בדבר המקבל טומאה].

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה