'תשבו' כעין תדורו
כתוב בתורה (ויקרא, כג, מב) "בסוכות תשבו שבעת ימים", ודרשו חז"ל, 'תשבו', כעין תדורו. ומכאן אמרו כל שבעת ימי הסוכות עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד, היו לו כלים נאים, מעלן לסוכה. מצעות נאות, מעלן לסוכה. ואוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת ימים כדרך שהוא דר בביתו. (סוכה כח: ש"ע סימן תרלט ס"א). וצריך האדם להתחכם ולעשות הסוכה באופן שיהיה נוח לו לשהות שם כמה שיותר, ובאופן שיוכל לסדר כל ענייניו מתוך הסוכה, כי כל המוסיף בקיום המצוה מוסיפים לו ברכה מן השמים (בכורי יעקב שם סק"ב). ויראי שמים כמעט ואין נכנסים לבתיהם כל עיקר, רק שבתם וקימתם בסוכה (כה"ח ס"ק מג בשם החיד"א). וכן אם ירצה לדבר עם חבירו, ידבר עמו בסוכה, שסוכתו צריך להיות כמו ביתו כנ"ל. אלא, שלפי שקדושת הסוכה גדולה מאוד, ראוי למעט בה בדברי חול, וכ"ש שיהיה זהיר מלדבר שם לשון הרע ורכילות ושאר איסורים (משנ"ב שם ס"ק ב). ומ"מ, הרוצה לדבר עם חבירו או שצריך לדבר מענייני עסקיו וכדו', לא יצא מהסוכה בעבור זה, שהרי בישיבתו שם אף בעת דיבורו הוא מקיים מצות ישיבה בסוכה (שער הציון אות ד). ויתירה מזאת מבואר בפמ"ג (משב"ז סק"א) בשם מהרי"ל, שיש ליזהר ביותר משחוק (כגון משחקי קוביא וכדו') בימי הסוכות, כי אם ישחק צריך להיות בסוכה ויתחלל עי"ז קדושת הסוכה. עכ"ד. ומבואר, דאף המשחקים בקוביא וכדו' צריכים לשחק בסוכה אלא שאין ראוי לעשות כן. ומ"מ, אין לעשות שום תשמיש בזוי בסוכה (רמ"א שם). ועל כן, אין לשטוף קערות של אכילה וכדו' בתוך הסוכה. אולם בכלי שתיה אין קפידא ומותר לשוטפם (משנ"ב ס"ק ט). ובכלל זה יש להקפיד שלא יעשה הסוכה קפנדריא כדי לקצר הילוכו ממקום למקום. וכן לא ישטח בסוכה בגדים מכובסים כדי לייבשם. וכן אין להחליף חיתול לתינוק בסוכה (פסקי תשובות שם אות ג. חזון עובדיה עמוד קכט). אולם מותר לעשן סיגריות בסוכה. וכן מותר לעשות נטילת ידים לסעודה בסוכה, שכן רבים נוהגים בכל ימות השנה ליטול ידיהם לסעודה על שלחנם. ומ"מ, יטול לתוך כלי ויוציא הכלי עם מי הנטילה לאחר הנטילה (חז"ע עמוד קל). וכן נטילת ידים של שחרית למקפידים ליטול סמוך למיטתם, אין חשש כלל ומותרים ליטול בסוכה, אך מיד אחר הנטילה יוציא הכלי עם מי הנטילה החוצה (פס"ת שם אות ד). ועיין במשנ"ב (ס"ק ט) שאסור להטיל מי רגלים בסוכה אפילו בכלי, אף שעושה כן בביתו. אולם בחז"ע (עמוד קלא) כתב להקל בזה לזקן או חולה שישן בסוכה ונצרך להטיל מי רגלים, וקשה עליו לצאת מהסוכה, שמותר להטיל מ"ר בסוכה בתוך כלי ואח"כ יכסהו כראוי. וכ"כ בפס"ת (שם) שבשעת הדחק ועת הצורך נהגו להקל בזה. אלא שהוסיף, שנכון שיהיה בכלי שאליו מטילים את מי הרגלים רביעית מים לכל הפחות, כדי שמי הרגלים יתבטלו בהם מיד. ע"ש. והוסיף עוד בחז"ע (שם) שאף אם תלויים בסוכה קישוטים שכתוב בהם פסוקים של תורה, מותר להטיל מ"ר כנגדם, כיון שאין פסוקים אלו עשויים לשם לימוד תורה, רק לצורך קישוט ומליצה. ובספרים הזהירו עוד, שלא להכניס נכרי לסוכה (שו"ת דברי יציב ח"ב סימן רעד אות ג בשם ש"ך על התורה פרשת אמור). אא"כ יש לו גגון מעל הסוכה, שאם יסגור הגגון הסוכה פסולה, ואין חשש להכניס הנכרי (פס"ת שם אות ג).

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה