ברכת לישב בסוכה קודם המוציא או אחר המוציא
בכל שבעת ימי הסוכות (כשאין קידוש) שאוכל כביצה פת מברך לישב בסוכה כנזכר לעיל. אולם, נחלקו הראשונים אם יש לברך לישב בסוכה קודם שיברך המוציא או לאחר ברכת המוציא. שלדעת מהר"ם מרוטנבורג (הובא בפסקי ברא"ש לסוכה פ"ד סימן ג) יש לברך לישב בסוכה כבר בכניסתו לסוכה בסמוך לישיבה, קודם שיברך המוציא. כי יש לסמוך הברכה לישיבה כל מה שאפשר. אולם הרא"ש (שם) כתב שהעולם נוהגים לברך ברכת לישב בסוכה אחר ברכת המוציא (קודם הטעימה), כדי שיתחיל בסעודה שעל ידה הוא עיקר החיוב לברכת לישב בסוכה (שהרי מנהגנו שלא מברכים לישב בסוכה אלא על האכילה). ולא הוי הפסק בין ברכת המוציא לטעימה, כיון שצורך סעודה הוא (בית יוסף סימן תרמג). ולמעשה, כתב מרן בש"ע (סימן תרמג ס"ג) בזה"ל: 'בשאר ימים מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא. ונוהגים לברך על הסוכה אחר המוציא קודם שיטעם'. עכ"ל. ומבואר דס"ל להלכה כדעת מהר"ם אלא שכתב שהעולם נוהגים כמש"כ הרא"ש. וכ"כ הרמ"א שם שכן המנהג. מ"מ למעשה, עיין בכה"ח (שם אות טז) שיש לנהוג כדברי מהר"ם לברך אחר נטילת ידים קודם המוציא. והוסיף עוד, שיש לנהוג כן מחמת שברכת המוציא מברכים אותה בישיבה, ואם ימתין מלברך עד אחר המוציא נמצא שישב קודם ברכת לישב בסוכה, ואין נכון לעשות כן לשיטת הרמב"ם הנ"ל. ושכן פסק הבא"ח (ש"ר פרשת האזינו אות ה) שיש לברך ברכת לישב בסוכה קודם ברכת המוציא. ע"ש. וכ"פ בחז"ע (עמוד קעג) שיש לברך לישב בסוכה בין הנטילה להמוציא בעודנו על עמדו, ואח"כ ישב ויברך המוציא. אלא שכתב שהנוהגים לברך ברכת המוציא אחר ברכת לישב בסוכה, יש להם על מה שיסמוכו. ע"כ.

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה