אודות סוכות הדר הלכות סוכה כשרה שאלות נפוצות לסוכות לנצח אחריות לסוכה המלצות לרכישת סוכות הדר מאמרים על קניית סוכה וסכך לנצח סוכות לעסקים משלוחים לסוכות לנצח ולסכך לסוכה הגדלת סוכה לנצח קטלוג סוכות הדר עמוד מחירון סוכות המלא

מאמרים נוספים

השוואה בין סוכות נחלים סוכות ירושלים וסוכות הדר
כתבה על סוכות נחלים, סוכות ירושלים, וסוכות הדר בעיתון מקור ראשון
מדריך וסקירה איך בונים סוכת נחלים או סוכת ירושלים או סוכת הדר
מדריך איך בונים סוכה לנצח של סוכות נחלים, סוכות ירושלים או של סוכות הדר
סוכות במחיר מבצע
המחאה החברתית גרסת הסוכות - סוכה במחיר מנצח
סוכה יפה ומעוצבת
10 עצות לעיצוב סוכה לנצח
סוכת כשרה
מצות סוכה, זמן בנייתה ואופן בנייתה
סכך לסוכה
דיני סכך לסוכה
בד לסוכה
דיני בד לסוכה / דפנות הסוכה
בדים לסוכה
בדים לסוכה ופריטים חשובים נוספים
סוכות בירושלים
סוכות נחלים, סוכות ירושלים ואחרות – מהי בעצם סוכה כשרה?
כשרות לסוכה
כשרות הסוכה - לקט דינים במצות ישיבה בסוכה
סוכה לנצח
סוכה לנצח
סוכות בירושלים
סוכות בירושלים
סוכות למכירה בזול
סוכות למכירה בזול
סכך לסוכה
סכך לסוכה
סוכות הדר
תקנון השימוש באתר סוכות הדר
תחרות הסוכה היפה
תחרות הסוכה היפה
קניית סוכה
קניית סוכה
קניית סוכה
הצ׳קליסט - כל מה שצריך לדעת לפני קניית סוכה
סוכה למכירה
חג סוכות 2020 כבר כאן - האם יש לכם סוכה לחג
סוכה במבצע
כיצד נוכל למצוא סוכות איכותיות במחירים אטרקטיביים ולמה כדאי לשים לב
סוכה למכירה
סוכות למכירה
סוכה טלסקופית - היתרונות הגדולים!
סוכה טלסקופית - היתרונות הגדולים!
סוכה טלסקופית – מדוע משתלם לקנות סוכה כזו לחג
סוכה טלסקופית - מדוע משתלם לקנות סוכה כזו לחג
סוכה טלסקופית- את חג סוכות 2020 תוכלו לחגוג בכל מקום!
סוכה טלסקופית - את חג סוכות 2020 תוכלו לחגוג בכל מקום!
סוכה כשרה

סוכה כשרה - לקט דינים השייכים לכשרות הסוכה

מאת: סוכות הדר קטגוריה: במבוקים/לטות לסוכה 05.2016

לקט דינים השייכים לכשרות הסוכה

 

דיני דפנות הסוכה:

 

א. אופן עשיית הדפנות: הסוכה צריך שיהיו לה ג' דפנות, והלכה למשה מסיני שדופן שלישית אינה צריכה להיות מלאה אלא די שיהיה בה שיעור ז' טפחים, שהם 56 ס"מ (סוכה דף ו:). ועיין בש"ע (סימן תרל סעיפים ב-ה) שיש אפשרות לעשות הדופן השלישית אף פחות מז' טפחים, ע"י העמדת הדופן השלישית במרחק של פחות מג' טפחים מאחת הדפנות, אלא שיש בזה חילוקי דינים בין מצב שהסוכה עשויה באופן שיש לה ב' דפנות הסמוכות זו לזו (כצורת האות ר') לבין שעשויה באופן שב' דפנותיה הן זו כנגד זו כמבוי. ע"ש. ומ"מ כל שעושה הדופן השלישית בשיעור של ז' טפחים שלמים, כשרה בכל אופן בב' סוגי הסוכות הנ"ל, וכן באופן כזה אין צריך לעשות צורת הפתח כמבואר ברמ"א (שם סעיף ג).

 

ב. הדברים מהם ניתן לעשות הדפנות: כתב בש"ע (סימן תרל ס"א) שכל הדברים כשרים לעשות מהם דפנות (וע"ש בסעיפים יא-יב שיש אופנים בהם ניתן לעשות הדפנות ע"י בעלי חיים או בני אדם). ומ"מ כתב הרמ"א (שם) שאין לעשות הדפנות מדבר שריחו רע, דחיישינן שמא יצא מן הסוכה מחמת הריח. אולם כתב המשנ"ב (ס"ק ד) שבדיעבד אם עשה המחיצות מדבר שריחו רע, כשר, אלא אם כן הוא ריח רע שאין דעת האדם סובלתו שאז אפשר שפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו. וע"ש עוד במשנ"ב שכתב שהעושה סוכתו במקום שמגיע אליו ריח רע מאשפה וכדו', מן התורה יוצא ידי חובה אך לא יברך שם ברכת המזון, ומ"מ אם יש לו מקום אחר בודאי שלא יעשה שם סוכתו.

ועיין בביאור הלכה (שם ד"ה כל הדברים) שהביא חומרא בשם הב"ח שלא לעשות הדפנות מדברים שפסולים לסיכוך מן התורה, כדי לחוש למה שכתב הדרכי משה (שם אות א) בשם הגהות אשרי ואור זרוע. אולם, הוסיף הביאור הלכה שכתבו הא"ר והברכ"י שאין מי שחושש לחומרא זו.

 

ג. גובה הדפנות: דפנות הסוכה צריכות להיות לפחות בגובה של י' טפחים (לגר"ח נאה – 80 ס"מ, לחזון איש – בערך כמטר), ואז גם אם אינן מגיעות עד לסכך הרי הם דפנות כשרות, דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, ובלבד שיהיו מכוונות כנגד סכך הסוכה. ואפילו אינן מכוונות ממש כנגד הסכך רק שיהיה קצה הסכך בתוך ג' טפחים (24 ס"מ) כנגד הדופן, דאמרינן גוד אסיק מחיצתא ולבוד. ומ"מ צריך שיהיו הדפנות בתוך ג' טפחים סמוך לקרקע. ואם עשה הדפנות רחוקות ג' טפחים מהקרקע פסולות, ואפילו היו הדפנות בגובה י' טפחים, שכל מחיצה שהגדיים יכולים לבקוע תחתיה אינה חשובה מחיצה כלל (ש"ע סימן תרל ס"ט, ומשנ"ב ס"ק מה).

 

ד. דין לבוד במחיצות הסוכה: ניתן לעשות מחיצות הסוכה פחות מי' טפחים ולהכשירם על ידי דין לבוד, כגון שיעשה מחיצה בגובה ז' טפחים וקצת (מעט יותר מ-56 ס"מ), ויעמידה סמוך לקרקע בפחות מג' טפחים, באופן שיהיה מהרצפה עד סוף המחיצה גובה של י' טפחים (ש"ע סימן תרל ס"ט). וכתב המשנ"ב (שם ס"ק ז) בשם המג"א שהוא הדין שאפשר לעשות כל דפנות הסוכה באופן שיעמיד קנים במרחקים של פחות מג' טפחים בין אחד לשני, ומצטרפים לגובה י' טפחים מדין לבוד (שרואים את האוויר שבין הקנים כאילו הוא סתום). וכן נוהגים רבים לעשות כיום (ע"י קנים או רצועות וכדו').

אולם כתב המשנ"ב (שם) שאם עושה כל הדפנות מלבוד צריך שיעשה ד' דפנות לסוכה, דופן לכל צד, אך אם רוצה לעשות רק ג' דפנות צריך שיעשה ב' דפנות מלאות והשלישית יכול להכשירה ע"י לבוד. מיהו, עיין להרב כף החיים (ס"ק יח) שכתב שמדברי הב"י והלבוש מבואר שגם בסוכה שאין לה אלא ג' דפנות, וכולם הם מקנים בפחות מג' טפחים בין קנה לקנה, כשרה. וכ"פ בשו"ת תפילה למשה (ח"ב סימן לז). וכן משמע בחזון עובדיה (סוכות עמוד ו).

 

ה. עשיית הדפנות קודם לסכך: כתב הרמ"א (סימן תרלה) שאין לעשות הסכך קודם שעושה הדפנות. והטעם, לפי שצריך שיהיה הסכך נעשה לשם צל, דהיינו אוהל, וכל שאין מחיצות אלא גג בלבד אינו קרוי אוהל. ואם יעשה המחיצות אחר נתינת הסכך ישנו פסול שהסכך עשוי כבר בפסול, והתורה אמרה 'תעשה' ולא מן העשוי. אולם, גם לדברי הרמ"א הנ"ל אין צריך שיעשה מחיצה שלימה של י' טפחים קודם עשיית הסכך, אלא די שיעשה מחיצות בגובה של טפח אחד ואחר כך יכול לעשות הסכך ולהמשיך המחיצות, שכל שיש בדופן גובה של טפח אף שאינה כשרה לשמש כדופן, מ"מ יש שם אוהל על הסכך (משנ"ב ס"ק יא).

ועיין בחזו"ע (עמוד מ) שאם הסוכה נעשתה בכשרות, דהיינו שהקדים עשיית הדפנות לנתינת הסכך, אלא שאח"כ נפלו הדפנות, בין שהיה לפני החג ובין לאחר החג יכול להעמיד הדפנות (בחול  המועד), שכיון שנעשה הסכך בכשרות אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי.

ולענין דיעבד, שהקדים נתינת הסכך לפני עשיית הדפנות, נחלקו הפוסקים האם הסוכה כשרה. שדעת הט"ז (סימן תרלה ס"ק ד) לפסול אפילו בדיעבד (אם לא שיגביה הסכך ויניחנו מחדש אחר עשיית הדפנות). וכ"פ הא"ר (ס"ק ד) וכן נראה דעת המשנ"ב (ס"ק י). אולם דעת הב"ח (סימן תרלה) להכשיר הסוכה בדיעבד, וכ"כ הרב חיד"א בברכ"י (ס"ק ב) להצדיק דברי הב"ח. וכ"פ בחזון עובדיה (עמוד לח).

 

ו. שימוש בסדינים או יריעות כדפנות לסוכה: בגמרא סוכה (כד:) מבואר שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ופירש רש"י שמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה היינו שהרוח מוליכה ומביאה. ועל פי זה כתב בש"ע (סימן תרל ס"י) שאין נכון לעשות כל מחיצות הסוכה מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב, כי פעמים שהקשר מתנתק ואינו שם על לב, והוי מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. וסיים מרן, שהרוצה לעשות מחיצות מסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג' טפחים (כדלעיל בסעיף ד). ועל פי זה כתב בחזון עובדיה (עמוד ב) שאין להשתמש בסדינים או יריעות הפלסטיק של הסוכה כמחיצות, ואפילו אם קשרם היטב, כיון שלפעמים מתנתק הקשר וחשיב מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. ומדבריו שם משמע שאפילו נשארת המחיצה קשורה למעלה ולמטה, מ"מ הואיל ובאמצעה היא זזה מחמת הרוח, ואפילו מעט, נחשבת למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, ועל כן יש לעשות קנים שישמשו כדפנות לסוכה.

אולם עיין במשנ"ב הוצאת איש מצליח (ח"ו בהערות שבסוה"ס עמוד ל) שכתבו לדייק מדברי מרן הש"ע שכל החשש הוא שמא יתנתק הקשר של היריעה למטה לגמרי, ורק אז נחשבת למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אך כל שקשורה המחיצה למעלה ולמטה היטב, אף שבאמצעה היא זזה ברוח, הרי זו מחיצה כשרה. והוסיפו שכן מוכח בש"ע (יו"ד סימן שמא ס"א) ובמשנ"ב (סימן רמ ס"ק ל). ע"ש. ולפיכך כתבו, שמחיצות המצויות אצלנו, שהיריעות של הסוכה מחוברות היטב לצינורות הברזל של הסוכה ע"י תפירה או אזיקונים וכיו"ב, הואיל ואין חשש שיתנתקו למטה, הוי מחיצה כשרה (וע"ש עוד שהעירו בדברי הגר"ע יוסף זצ"ל ממה שכתב בשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן מו עמוד קלח בהערה).

 

 

 

 

דיני הסכך:

 

א. התנאים לסכך כשר: הסכך של הסוכה צריך להיות מדבר שצומח בארץ, ושיהיה תלוש, ושאינו מקבל טומאה. לפיכך, אין לסכך בעורות או בברזל או בפירות וכיו"ב (ש"ע סימן תרכט ס"א). כמו כן, אין לסכך בדבר שמקבל טומאה אפילו אחר שנשבר שכבר אינו מקבל טומאה, כגון ארוכות המיטה שפורקו מן המיטה (ש"ע שם ס"ב. וע"ש במשנ"ב ס"ק ח, שכלים שמקבלים טומאה מדרבנן בלבד, מותר לסכך בשבריהם, בתנאי שגידולם מן הארץ).

ועוד אסרו חכמים לסכך בקנים הרחבים ד' טפחים (32 ס"מ), ואפילו הפכן על צידן פסולים (ש"ע שם סעיף יח). וע"ש שהוסיף מרן שנהגו שלא לסכך בנסרים כלל אפילו אם אין בהם ד' טפחים. אולם עיין בשו"ת יביע אומר (ח"ד סימן מט) שכתב שכיון שמן הדין מותר, אין להחמיר אלא במקום שנהגו. ובזמנינו שאין דרך לעשות תקרות הבתים מנסרים כאלה כלל, יש להתיר לכתחילה כל שאינם רחבים ד' טפחים. [ומ"מ כשמסכך הסוכה ע"י נסרים שאינם רחבים ד' טפחים, יש לתת נסרים או ענפי אילן גם לרוחב ע"ג הנסרים, כדי שלא יהיה ריוח אוויר על פני כל הסוכה שאסור לשבת תחתיו (חזון עובדיה עמוד ל). ועיין לקמן בסעיף ד].

עוד מבואר בש"ע (שם סעיף יד) שאסרו חכמים לסכך לכתחילה בדברים שריחם רע או שנושרים עליהם, דחיישינן שמא יניח סוכתו ויצא. ומ"מ משמע מדברי מרן שבדיעבד אם סיכך בדברים שריחם רע כשר, וכ"כ המשנ"ב (ס"ק לח), אלא שהוסיף שאם ריחם רע עד שאין דעת האדם סובלתו יש לומר שפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו.

ובנוסף לכל התנאים הנ"ל, צריך שיונח הסכך על הסוכה לשם צל (אפילו שלא לשם מצוה), אך אם הונח לשם צניעות או נוי וכדו', פסול, אלא אם כן יגביהנו ויניחנו מחדש לשם מצוה או לשם צל (ש"ע סימן תרלה).

 

ב. אופן הסיכוך: הסוכה צריך שתהיה צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך, אך אם חמתה מרובה מצילתה פסולה (ש"ע סימן תרלא ס"א). והוסיף מרן, שאם חמתה וצילתה למעלה שווים (דהיינו שיש אוויר וסכך למעלה באופן שווה), פסולה, לפי שהחמה מתפשטת בריחוקה ויהיה למטה חמתה מרובה מצילתה, וכל שכן אם יש יותר אוויר מסכך. אולם אם למעלה יש יותר סכך מהאוויר, ולמטה בתוך הסוכה נראה שהם שווים, כשרה.

ומ"מ דרך הסיכוך להיות קל שייראו דרכו הכוכבים הגדולים, אך אם עשאה מעובה כמין בית, כך שאין נראים ממנה הכוכבים, כשרה (ש"ע שם ס"ג).

ואם סיכך באופן כזה שאין הגשמים יכולים לירד דרך הסכך, נחלקו הפוסקים אם הסוכה כשרה או לאו. שדעת הלבוש (סימן תרלא ס"ג) שסוכה כזו פסולה. וכ"פ הב"ח והט"ז להחמיר (סימן תרלה ס"ק א). אולם הרב ברכי יוסף (סימן תרלא ס"ק ב) כתב שמסתמות דברי מרן נראה שמכשיר גם אם אין הגשמים יכולים לירד לתוך הסוכה. וכ"כ הרב בכורי יעקב (סימן תרלח ס"ק ד) בדעת מרן. ולעניין מעשה, כתב המשנ"ב (סימן תרלא ס"ק ו) שבדיעבד כשאי אפשר ליטול מן הסכך מעט, יש לסמוך על המכשירים. וכ"פ בחזון עובדיה (עמוד לד).

 

ג. סכך פסול שנמצא באמצע הסכך: כתב בש"ע (סימן תרלב ס"א) שסכך פסול הנמצא באמצע הסכך פוסל את הסוכה אם יש בו ד' טפחים. ואם הוא פחות מד' טפחים אינו פוסל את הסוכה ואפשר גם לישון ולישב תחתיו (וע"ש במשנ"ב ס"ק ג שכתב שיש הסוברים שאף שהסוכה כשרה כשאין בסכך הפסול רוחב ד' טפחים, מ"מ אסור לישב תחתיו אלא אם כן הוא פחות מג' טפחים, וסיים שלכן יש להחמיר בזה לכתחילה). אמנם כתב הרמ"א (שם ס"ב) שמה שסכך פסול פוסל את כל הסוכה אם יש בו רוחב ד' טפחים היינו דוקא אם הוא על פני כל אורך הסוכה, והיא סוכה בעלת ג' דפנות, כך שהסכך הפסול חוצה את הסוכה לשניים, ונמצא שבכל חלק יש רק ב' דפנות והוי סוכה פסולה. אולם אם נמצא הסכך הפסול לרוחב הסוכה, או שהסוכה היא בעלת ד' דפנות כך שנשאר שיעור סוכה כשרה (ז' על ז' טפחים) המוקף בג' דפנות מחוץ לסכך הפסול, הרי שמותר לישון שם, רק שלא יישן תחת הסכך הפסול.

 

סכך פסול שנמצא מן הצד של הסוכה: כתב בש"ע (שם) שאם יש סכך פסול בצד הסוכה אינו פוסל את הסוכה אלא אם כן יש בו שיעור ד' אמות (1.92 מטר), אך אם הוא פחות משיעור זה הסוכה כשרה, כיון שרואים כאילו הדופן נמשכת עם הגג הפסול ונעשית לדופן עקומה. ומ"מ אסור לשבת תחת הסכך הפסול כל שהוא למעלה מד' טפחים. ועיין להמשנ"ב (ס"ק ד) שכתב לדייק מלשון מרן שלא אמרינן לדין הנ"ל של דופן עקומה אלא אם כן הדופן מגיעה עד הסכך, אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך, אף שבעלמא לא מקפידים בזה דאמרינן גוד אסיק מחיצתא (וכנ"ל בדיני הדפנות סעיף ג), מ"מ כשיש סכך פסול על הסוכה יותר מד' טפחים ורוצים להכשירה מדין דופן עקומה, צריך שתגיע הדופן לסכך. וכן כתב המג"א (ס"ק א) בשם הר"ן. אולם הוסיף המשנ"ב שיש אומרים (ט"ז ס"ק א, א"ר ס"ק ב) שאפילו שאין הדפנות מגיעות לסכך אפשר להכשיר הסוכה מדין דופן עקומה, שרואים כאילו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף. וסיים המשנ"ב, שאפשר שאם הדופן מגיעה עד ג' טפחים סמוך לסכך, לכולי עלמא יש להקל, דאמרינן לבוד ודופן עקומה.

ומ"מ פשוט הדבר שגם בדין הנ"ל, אם יש סכך פסול בצד הסוכה יותר מד' אמות אך בחלק הנשאר מן הסוכה יש שיעור סוכה (ז' על ז' טפחים) המוקף בג' מחיצות, הסוכה כשרה, רק שאין לישב תחת הסכך הפסול.

 

סכך פסול הנמצא בסוכה קטנה: כתב בש"ע (שם) שסוכה קטנה שיש בה שיעור ז' על ז' טפחים בלבד (וה"ה קצת יותר, כל שיש בה פחות מט' טפחים ומחצה. משנ"ב ס"ק ח), אם יש בה סכך פסול, בין מן האמצע ובין מן הצד, פוסל את הסוכה אם יש בו רוחב של ג' טפחים. ואם יש פחות מג' טפחים הסוכה כשרה, והסכך הפסול מצטרף לשיעור הכשר הסוכה, ויושבים וישנים תחתיו.

ועל פי זה כתב בחזון עובדיה (עמוד יא) שיש להזהיר את ההמון שלא לעשות סוכה תחת גזוזטרא או מרפסת, שסוכה כזו פסולה בהחלט. אולם, מרפסת שיש בה ג' דפנות ורוצה לעשות בה סוכה, אלא שרק חלק מן הסוכה כחמישה טפחים הוא תחת הרקיע, אך שני טפחים נמצאים תחת גג של מרפסת אחרת וכיו"ב, אפשר להכשירה ע"י שיעמיד דופן רביעית לסוכה מתחת לגג הפסול בסוף ב' טפחים לפנים משפת הגג הפסול, ובזה יושלם שיעור הכשר סוכה שהוא ז' טפחים. והגג שהוא סכך פסול, כיון שאין ממנו שיעור ג' טפחים אינו פוסל את הסוכה. והדופן הרביעית שמוסיף די שתגיע עד הסכך של הסוכה ואין צריך שתגיע עד הגג הפסול שמעל לסכך, שבזה מראה שהחלק של הגג הפסול שמבעד לדופן הרביעית אינו מצטרף לחלק האחר של הגג, ולכך אינו פוסל את הסוכה. ע"ש.

 

ד. דין אוויר הנמצא באמצע הסכך: כתב בש"ע (סימן תרלב ס"ב) שאוויר הנמצא באמצע הסכך פוסל את הסוכה אם יש בו רוחב ג' טפחים, בין בסוכה גדולה ובין בקטנה, בין באמצע ובין מן הצד. אולם כתב הרמ"א דהיינו דוקא שהאוויר מהלך על כל אורך הסוכה וחוצה אותה לשניים, ואין בכל חלק שמצדי האוויר שיעור סוכה כשרה או שאין בו ג' דפנות. אך אם הסוכה היא בעלת ד' דפנות, והאוויר מהלך באמצעה, ויש שיעור סוכה של ז' על ז' טפחים מצדי האוויר, הרי שחלקים אלו כשרים לסוכה. ומ"מ אין לישב תחת האוויר עצמו.

 

אם יש אוויר פחות מג' טפחים בסכך: כתב בש"ע (שם) שהסוכה כשרה אך אין לשבת תחת האוויר. אמנם כתב הרמ"א שמה שאין לשבת תחת האוויר באופן הנ"ל היינו דוקא אם הוא אוויר המהלך על פני כל הסוכה או שיש בו שיעור כדי לעמוד בו ראשו ורובו, אך בפחות מזה מותר לישב תחת האווירים, שהרי אין סוכה שאין בה נקבים נקבים.

 

ה. סוכה שנמצאת תחת חבלי כביסה: כתב בחזון עובדיה (עמוד סט) שסוכה שנעשית תחת חבלי כביסה, אפילו אין בין חבל לחבל ג' טפחים, אין לפסול מטעם לבוד. ואפילו לפוסקים הסוברים דאמרינן לבוד לחומרא (עיין במשנ"ב סימן תרכו ס"ק יז ובשעה"צ שם אות כג), כאן יש להקל. ע"ש טעמו. והוסיף, שאפילו תלו כביסה על החבלים אין בכך כלום והסוכה כשרה. וכ"פ להכשיר בזה בשו"ת תפילה למשה (ח"ב סימן לב), ובלבד שיסכך הסוכה בסכך כשר באופן שגם אם ינטל הסכך הכשר שכנגד חבלי הכביסה, תישאר הסוכה צילתה מרובה מחמתה. ע"ש.  

 

ו. דין מעמיד בדבר המקבל טומאה: נחלקו הראשונים האם מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. שלדעת הרמב"ן (במלחמות, מסכת סוכה דף י. בדפי הרי"ף) והר"ן (שם) אסור מדרבנן להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, משום גזירה שמא יבואו לסכך בו. ואילו דעת הרא"ש (פרק ב דסוכה סימן א) והתרומת הדשן (סימן צא) שמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ולהלכה פסק מרן בש"ע (סימן תרל סעיך יג) שהסומך סוכתו על כרעי המיטה, והכרעיים הם המחיצות, אם יש גובה י' טפחים מהמיטה לסכך, הסוכה כשרה. ע"כ. ומבואר, שלדעת מרן הסוכה כשרה גם כשמניח הסכך על כרעי המיטה אף שהם מקבלים טומאה.

אולם האחרונים נחלקו בדין זה אם הוא לכתחילה או שהסוכה כשרה בדיעבד (מחמת שנתעוררו בקושיא בדברי מרן מסימן תרכט סעיף ז. ואכמ"ל). שלדעת המג"א (סימן תרכט ס"ק ט) לכתחילה אין להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, ורק בדיעבד כשכבר העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה הסוכה כשרה. וכ"פ בש"ע הרב (שם סעיפים יא-יג) והח"א (כלל קמו אות ל) והמשנ"ב (שם ס"ק כב) והכה"ח (סימן תרל אות פה). וכ"ה בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן סה). אולם, דעת מהרח"פ בשו"ת לב חיים (ח"ב סוס"י רי) והערוה"ש (סימן תרכט סעיף ט) שאפילו לכתחילה מותר מהעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה.

ולעניין הלכה, עיין בשו"ת יביע אומר (ח"י סימן נה ח"ב אות לח) שכתב שכיון שהמחלוקת היא בדין דרבנן, יש לסמוך להקל אפילו לכתחילה להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. ומ"מ בחזון עובדיה (עמוד מד) כתב שטוב לחוש לדברי הרמב"ן והר"ן ולא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה. [ועיין עוד בשו"ת תפילה למשה (ח"ב סימן לו), שיש לו שיטה אחרת בדין מעמיד בדבר המקבל טומאה].

 

דין מעמיד דמעמיד: בש"ע (סימן תרכט ס"ח) מבואר שמותר לחבר הכלונסאות של הסוכה שעליהם מניחים הסכך במסמרים או לקשרם בבלאות אף שהם מקבלים טומאה. ומבואר שמותר אף לכתחילה שהמעמיד של המעמיד של הסכך יהיה מדבר המקבל טומאה. וכ"כ האחרונים. ולכן כתב בחזון עובדיה (עמוד מו) שטוב להחמיר שלא להעמיד הסכך על צינורות הברזל עצמם, אלא ייתן נסרים של עץ על גבי הברזל ויניח הסכך על הנסרים, שאז הברזל הוי מעמיד דמעמיד. ומ"מ פשוט הדבר שאין קפידא אם הסכך נוגע מעט בברזל. [וכנודע, שיטת החזון איש (סימן קמג אות ב) להחמיר גם במעמיד דמעמיד שלא יהיה דבר המקבל טומאה, ועיין בחזון עובדיה הנ"ל מה שכתב על דבריו).

 

קביעת הסכך במסמרים: כאמור לעיל, המעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה סוכתו כשרה. אולם הרוצה לסכך סוכתו בנסרים (שאין בהם ד' טפחים) ולקובעם במסמרים (הדבר מצוי בפרגולות, אם נעשו לשם צל והנסרים שבגג הפרגולה צפופים כך שהסוכה צילתה מרובה מחמתה, ורוצים להשתמש בנסרים אלו בתור סכך הסוכה, אלא שהם קבועים במסמרים), בזה הדין חמור יותר מסתם מעמיד בדבר המקבל טומאה. שיש הסוברים שכיון שסוכה דירת עראי בעינן, אם קובע הסכך במסמרים הוי דירת קבע ופסול (עיין במג"א סימן תרכז ס"ק ב, ובשער הציון סימן תרלג אות ו בשם התוספות). אולם עיין בחזון עובדיה (עמוד לו בהערה) שהביא כמה אחרונים שחולקים בזה על דברי המג"א הנ"ל, וסוברים שלא אסרו התוספות לחבר הסכך במסמרים אלא אם כן עושה זאת באופן שאין הגשמים יכולים לירד לתוך הסוכה. ומשמע בחזון עובדיה שם שמסכים לדברי המקלים.

 

להעמיד הסכך על כותל אבנים: כתב המשנ"ב (סימן תרכט ס"ק כב) שאף למחמירים שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, מ"מ מותר להעמיד הסכך על כותל אבנים משום שלא שכיח שיסכך בהם, ולכך לא גזרו בהם (ומקורו מדברי הר"ן בסוכה דף י. בדפי הרי"ף). [ומצאנו לבעל העיטור (ספר העיטור, עשרת הדברות, הלכות סוכה דף פב:) שכתב טעם אחר לזה שמותר לסכל על כותל אבנים, והוא, שלא אסרו להעמיד אלא בדבר המקבל טומאה אך בשאר פסולים של סכך (כגון שאין גידולו מן הארץ, או שהוא מחובר), מותר להעמיד בו].

 

לקשור הסכך באזיקונים או חוטי ברזל וכיו"ב: כתב בספר פסקי תשובות (ח"ו עמוד שכח) שאין לקשור הסכך בחוטי ניילון וכדו' דהוי מעמיד בדבר הפסול לסיכוך (אף שאינם מקבלים טומאה, מ"מ אינם גידולי קרקע, ואינו סובר כשיטת בעל העיטור דלעיל). אלא יש לקשור הסכך בחוטי פשתן וכותנה שאינם טוויים ושזורים (שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה). ומ"מ הוסיף, שכל זה אינו אלא בסכך שאם לא היו קושרים אותו לסוכה אינו מחזיק אלא עף בכל רוח מצויה (ומצוי במחצלאות קלות משקל). אולם אם הסכך עמיד ויציב על הסוכה בכל רוח מצויה, אלא שרוצים לחזק עמידתו ויציבותו כנגד רוח סערה אם תנשב, אין חשש לקשרו גם בחבלים המקבלים טומאה (חוטי ברזל וכדו').

 

דיבוק הסכך בדבק: כתב בחזון עובדיה (עמוד מה בהערה) שכיון שכל האיסור (למחמירים) להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה הוא משום גזירה שמא יבוא לסכך במעמיד, מותר להעמיד הסכך ע"י דבק, שכיון שאין הדבר ניכר לעין כלל לא שייכת כל כך הגזירה הנ"ל. ובפרט שאי אפשר לסכך בדבק לבדו, ואין לגזור.

 

ז. נתינת הסכך ע"י נשים, קטנים וגוים: כתב בחזון עובדיה (עמוד סד) שאשה או קטן, אף שהם פטורים ממצות סוכה, מותרים לכתחילה לתת הסכך על הסוכה, והסוכה כשרה. ולגבי גוים, כתב בחזון עובדיה (עמוד נו), שסוכה שבנו אותה פועלים גוים לצורך ישראל סמוך לחג, הסוכה כשרה, ומן הדין אין צורך כלל לחדש בה דבר. ומ"מ טוב לחדש בה דבר בסכך או בדפנות.

סוכות נחלים בדומה לסוכות ירושלים וסוכות שלום הם סוכות כשרות. אנו ממליצים לרכוש סוכות הדר שהם מהודרות לשימוש. במארז של סוכות הדר אתם מקבלים במתנה וללא עלות ערכת של 4 רצועות לבוד שניתן להשחיל אותם בריתוכים הקבועים במוטות הגובה של סוכת הדר. את הריתוכים תיכננו באופן המחמיר ביותר הן לשיטת החזון אי"ש והן לשיטת הגר"ח נאה. 


מאמרים מומלצים

סוכות בירושלים
סוכות נחלים, סוכות ירושלים ואחרות – מהי בעצם סוכה כשרה?
בשוק המקומי קיימות מספר חברות המציעות פתרונות לחג הסוכות, כגון סוכות נחלים עם מסגרת ברזל או סוכות ירושלים עם רצועות לבוד, וזאת תחת שמות שונים בהתאם לחברה המשווקת. על המוצרים האלו לתת מענה למצוות ולהלכות החג שעוסקות בין היתר בזמן ההקמה, גודלה של הסוכה, בנייה תחת אילנות או פרגולות, סכך כשר, תליית קישוטים, חומרים לדפנות, ועוד. בשורות הבאות נבחן מספר היבטים הקשורים להלכות הקמת סוכה.

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה