עשיית הדפנות קודם לסכך
כתב הרמ"א (סימן תרלה) שאין לעשות הסכך קודם שעושה הדפנות. והטעם, לפי שצריך שיהיה הסכך נעשה לשם צל, דהיינו אוהל, וכל שאין מחיצות אלא גג בלבד אינו קרוי אוהל. ואם יעשה המחיצות אחר נתינת הסכך ישנו פסול שהסכך עשוי כבר בפסול, והתורה אמרה 'תעשה' ולא מן העשוי. אולם, גם לדברי הרמ"א הנ"ל אין צריך שיעשה מחיצה שלימה של י' טפחים קודם עשיית הסכך, אלא די שיעשה מחיצות בגובה של טפח אחד ואחר כך יכול לעשות הסכך ולהמשיך המחיצות, שכל שיש בדופן גובה של טפח אף שאינה כשרה לשמש כדופן, מ"מ יש שם אוהל על הסכך (משנ"ב ס"ק יא). ועיין בחזו"ע (עמוד מ) שאם הסוכה נעשתה בכשרות, דהיינו שהקדים עשיית הדפנות לנתינת הסכך, אלא שאח"כ נפלו הדפנות, בין שהיה לפני החג ובין לאחר החג יכול להעמיד הדפנות (בחול המועד), שכיון שנעשה הסכך בכשרות אין בזה משום תעשה ולא מן העשוי. ולענין דיעבד, שהקדים נתינת הסכך לפני עשיית הדפנות, נחלקו הפוסקים האם הסוכה כשרה. שדעת הט"ז (סימן תרלה ס"ק ד) לפסול אפילו בדיעבד (אם לא שיגביה הסכך ויניחנו מחדש אחר עשיית הדפנות). וכ"פ הא"ר (ס"ק ד) וכן נראה דעת המשנ"ב (ס"ק י). אולם דעת הב"ח (סימן תרלה) להכשיר הסוכה בדיעבד, וכ"כ הרב חיד"א בברכ"י (ס"ק ב) להצדיק דברי הב"ח. וכ"פ בחזון עובדיה (עמוד לח).

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה