שימוש בסדינים או יריעות כדפנות לסוכה
בגמרא סוכה (כד:) מבואר שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ופירש רש"י שמחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה היינו שהרוח מוליכה ומביאה. ועל פי זה כתב בש"ע (סימן תרל ס"י) שאין נכון לעשות כל מחיצות הסוכה מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב, כי פעמים שהקשר מתנתק ואינו שם על לב, והוי מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. וסיים מרן, שהרוצה לעשות מחיצות מסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג' טפחים (כדלעיל בסעיף ד). ועל פי זה כתב בחזון עובדיה (עמוד ב) שאין להשתמש בסדינים או יריעות הפלסטיק של הסוכה כמחיצות, ואפילו אם קשרם היטב, כיון שלפעמים מתנתק הקשר וחשיב מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. ומדבריו שם משמע שאפילו נשארת המחיצה קשורה למעלה ולמטה, מ"מ הואיל ובאמצעה היא זזה מחמת הרוח, ואפילו מעט, נחשבת למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, ועל כן יש לעשות קנים שישמשו כדפנות לסוכה. אולם עיין במשנ"ב הוצאת איש מצליח (ח"ו בהערות שבסוה"ס עמוד ל) שכתבו לדייק מדברי מרן הש"ע שכל החשש הוא שמא יתנתק הקשר של היריעה למטה לגמרי, ורק אז נחשבת למחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, אך כל שקשורה המחיצה למעלה ולמטה היטב, אף שבאמצעה היא זזה ברוח, הרי זו מחיצה כשרה. והוסיפו שכן מוכח בש"ע (יו"ד סימן שמא ס"א) ובמשנ"ב (סימן רמ ס"ק ל). ע"ש. ולפיכך כתבו, שמחיצות המצויות אצלנו, שהיריעות של הסוכה מחוברות היטב לצינורות הברזל של הסוכה ע"י תפירה או אזיקונים וכיו"ב, הואיל ואין חשש שיתנתקו למטה, הוי מחיצה כשרה (וע"ש עוד שהעירו בדברי הגר"ע יוסף זצ"ל ממה שכתב בשו"ת יחוה דעת ח"ג סימן מו עמוד קלח בהערה).

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה