הדברים מהם ניתן לעשות הדפנות
כתב בש"ע (סימן תרל ס"א) שכל הדברים כשרים לעשות מהם דפנות (וע"ש בסעיפים יא-יב שיש אופנים בהם ניתן לעשות הדפנות ע"י בעלי חיים או בני אדם). ומ"מ כתב הרמ"א (שם) שאין לעשות הדפנות מדבר שריחו רע, דחיישינן שמא יצא מן הסוכה מחמת הריח. אולם כתב המשנ"ב (ס"ק ד) שבדיעבד אם עשה המחיצות מדבר שריחו רע, כשר, אלא אם כן הוא ריח רע שאין דעת האדם סובלתו שאז אפשר שפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו. וע"ש עוד במשנ"ב שכתב שהעושה סוכתו במקום שמגיע אליו ריח רע מאשפה וכדו', מן התורה יוצא ידי חובה אך לא יברך שם ברכת המזון, ומ"מ אם יש לו מקום אחר בודאי שלא יעשה שם סוכתו. ועיין בביאור הלכה (שם ד"ה כל הדברים) שהביא חומרא בשם הב"ח שלא לעשות הדפנות מדברים שפסולים לסיכוך מן התורה, כדי לחוש למה שכתב הדרכי משה (שם אות א) בשם הגהות אשרי ואור זרוע. אולם, הוסיף הביאור הלכה שכתבו הא"ר והברכ"י שאין מי שחושש לחומרא זו.

שלח לחבר

שלח
ההודעה לחבר נשלחה בהצלחה